ביטחון תזונתי בישראל

התפתחותה של בעיית חוסר הביטחון התזונתי בישראל, בדומה לארצות שפע מערביות אחרות כמו ארצות הברית ואוסטרליה, הינה תוצאה של מדיניות המצמצמת באופן מתמשך את מנגנוני הרווחה ואת אחריות המדינה לרווחת תושביה, לצד כלכלת הגלובליזציה ומיתון כלכלי. מגמות אלו הובילו להעמקת העוני, לעליה באבטלה, להחמרת הקריטריונים לקבלת גמלאות ולירידה בכוח הקניה של הכנסות משכר ומקצבאות.

ביטחון תזונתי מוגדר כיכולתו של אדם לספק לו ולמשפחתו מזון בריא ומזין, הכולל את כל אבות המזון, בכמות ובאיכות מתאימים ומספיקים, באורח סדיר ובדרכים מקובלות חברתית. קרי, ללא הצורך להזדקק לעזרתם של מקורות חירום או לבקש נדבות.

על-פי סקר שערך המוסד לביטוח לאומי בשנת 2011, כחמישית מתושבי ישראל (כ- 1,745,000) סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מעל למחציתם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ניכר (עם סממני רעב), בהם מאות אלפי ילדים.

בעיית חוסר הביטחון התזונתי אינה מסכנת חיים כמו בעיות תת-תזונה האופייניות לעולם השלישי, אולם מובילה לחוסר יכולת של הפרט ומשפחתו לתפקד ברמה היום יומית. הפגיעות כוללות: תפקוד חברתי פיזי ופסיכולוגי לקוי של בני הבית ובמיוחד הילדים; הגברת עבריינות, הרס משפחות, מתח, דיכאון, ירידה בלמודים ופגיעות בריאותיות פיזיות ונפשיות.

 הזכות לביטחון תזונתי

קיומה והכרה בזכות למזון הנה סוגיה שמדינות וארגונים בינלאומיים עסקו בה רבות. הזכות למזון כזכות המהווה חלק אינטגראלי מזכויות אדם, מוזכרת באמנות ובמסמכים שונים ואף ניתנה התייחסות ספציפית לנושא זה כחלק מזכויות הילדים בפרט. כך גם נקבע הביטחון התזונתי כזכות אדם בפסגת המזון העולמית שנערכה ברומא ב-1996, ביוזמה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. פסגה זו היוותה נקודת מפנה בשיח על הזכות למזון, אשר החלה לקבל תשומת לב רחבה ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית. כך, ב-1997 התקבלה הזכות למזון בוועדה העליונה לזכויות אדם של האו"ם, ובשנת 1999 הועדה לזכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות של האו"ם כללה את הזכות למזון כחלק מהזכויות בהן היא עוסקת. זכות זו נכללה גם בתכניות ליישום הפסגה העולמית על פיתוח בר קיימא משנת 2003.

הכרה מפורשת של הזכות למזון מעוגנת ב-22 מדינות, הכרה בזכות למזון באמצעות הכרה בזכות רחבה יותר כגון הזכות לחיים בכבוד, מעוגנת ב-46 מדינות, והכרה בזכויות ילדים, הכוללות לרוב זכויות תזונתיות, מעוגנת ב-11 מדינות. הדבר מלמד כי מדינות רבות מכירות בחשיבותו של מימד זה או אחר של הזכות למזון.

חוסר ביטחון תזונתי בישראל: המספרים

הנתונים מסקר הביטוח הלאומי שמציג תמונת מצב לשנת 2012 (הסקר העדכני ביותר).

  • כמה ילדים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי בישראל?

כל ילד שלישי בישראל סובל מחוסר ביטחון תזונתי – כ-755,000 ילדים.

מתוכם, קרוב ל-300,000 ילדים בישראל סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור, עם ביטויי רעב.

תרשים 2א

 חוסר בטחון תזונתי (קל+חמור)
קטגוריה מספר שיעור
ילדים 755,000 כשליש 30.9%
נפשות 1,766,000 כרבע  23.4%
משפחות (משקי בית) 547,000 כחמישית  18.8%
  • כמה נפשות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי בישראל?

כל תושב רביעי בארץ סובל מחוסר ביטחון תזונתי – כ-1,766,000 איש.

מתוכם, 750,000 אנשים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור, עם ביטויי רעב.

תרשים 3

  • כמה משפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי בישראל?

כל משפחה חמישית בישראל סובלת מחוסר ביטחון תזונתי – כמעט 550,000 משפחות.

243,000 משפחות מתוכן סובלות מחוסר ביטחון תזונתי חמור.

תרשים 4

חוסר בטחון תזונתי (קל+חמור)
קטגוריה מספר שיעור
ילדים 755,000 כשליש 30.9%
נפשות 1,766,000 כרבע  23.4%
משפחות (משקי בית) 547,000 כחמישית  18.8%

חוסר בטחון תזונתי (חמור)

קטגוריה מספר שיעור
ילדים 285,000 כעשירית 11.8%
נפשות 747,000 כעשירית 9.9%
משפחות (משקי בית) 243,000 כעשירית 8.6%
  • איזה סוגים של משפחות עם ילדים נמצאות בסיכון גבוה לחוסר ביטחון תזונתי?

    משפחות עם ילדים הן קבוצת סיכון לחוסר ביטחון תזונתי. שיעור חוסר הביטחון התזונתי בקרבן גבוה ביותר מ- 50% מאשר במשפחות ללא ילדים. כמו כן, כמחצית מהילדים במשפחות בנות 4 ילדים ויותר ובמשפחות חד הוריות – חיים בחוסר בטחון תזונתי.

תרשים 5

חוסר בטחון תזונתי (קל+חמור)

קטגוריה מספר שיעור
כלל המשפחות בישראל עם ילדים 858,810 בין שליש לרבע 29.2%
משפחות עם 4+ ילדים 105,000 קרוב לחצי 42%
משפחות חד הוריות 44,060 קרוב לחצי 45.4%
משפחות עם 1-3 ילדים 269700  יותר מרבע 26.2%
  • איזה סוגים של משפחות עם ילדים נמצאות בסיכון גבוה לחוסר ביטחון תזונתי חמור?

משפחות חד הוריות ומשפחות עם 4 ילדים ויותר נמצאות בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר. כחמישית עד שישית מהילדים במשפחות אלו חיים בחוסר ביטחון תזונתי חמור וחווים ביטוי רעב.

תרשים 6

חוסר בטחון תזונתי חמור

קטגוריה מספר שיעור
כלל המשפחות בישראל עם ילדים 78,000 כעשירית 10.8%
משפחות עם 4+ ילדים 17,500 כשישית 17.2%
משפחות חד הוריות 8,800 יותר מחמישית 21.3%
משפחות עם 1-3 ילדים 27,000 כעשירית 9.3%
  • אילו קבוצות אוכלוסייה נמצאות בסיכון גבוה לחוסר ביטחון תזונתי?

    קרוב למחצית המשפחות הערביות בישראל וקרוב לרבע מהמשפחות החרדיות חיות במצב של חוסר בטחון תזונתי.

    תרשים 7א

  • האם משפחות עם מפרנסים וקצבאות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי?

קצבת הבטחת הכנסה אינה מספיקה לביטחון תזונתי ומחצית ממקבליה סובלים מחוסר בטחון תזונתי. פרנסה מעבודה גם היא לא מספקת בטחון תזונתי: יותר מ-435,000 משפחות שיש בהן לפחות מפרנס אחד נמצאות במצב של חוסר ביטחון תזונתי: שליש מהמשפחות שראש משפחתן עובד ושביעית מהמשפחות שבהן שני ראשי המשפחה עובדים.

תרשים 8א

חוסר בטחון תזונתי (קל+חמור)

קטגוריה מספר שיעור
מקבלי הבטחת הכנסה 52,808 חצי 51.4%
מפרנס אחד 280,077 שליש 33.9%
שני מפרנסים 155,479 כשביעית 14.1%
מקבלי קצבת זקנה עם הבטחת הכנסה 69,528 כעשירית 12.6%
  • באיזו מידה הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי נעזרים בארגוני סיוע?

    שיעור גבוה הקרוב למחצית מכלל הסובלים מחוסר בטחון תזונתי אינם נעזרים בארגוני סיוע כלשהם.

    תרשים 9

רמת ביטחון תזונתי במשפחה שיעור הנעזרים בארגוני סיוע
חוסר ביטחון תזונתי קל יותר ממחצית 51.4%
חוסר ביטחון תזונתי חמור (עם מאפייני רעב) כשני שלישים 59.0%