";

תיאור וניתוח ממדי העוני והאי-שוויון בישראל ובמדינות המפותחות 2012

מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הכספים ובו תיאור וניתוח ממדי העוני והאי שוויון בישראל ובמדינות המפותחות. במסמך מתוארים מדדים שונים לעוני ולאי שוויון ומפורטים נתונים על העוני בישראל ובהשוואה למצב בעולם. עוד במסמך ניתוח הסיבות הכלכליות העיקריות לעוני בישראל וסיכום המלצות ה- OECD למאבק בעוני.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת 2012

הנתונים מלמדים כי תחולת העוני ומדדי האי-שוויון בישראל גבוהים בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, כמפורט בטבלה. מדד ג'יני, המודד את רמת האי שוויון, מלמד כי מידת האי-שוויון בישראל היא מהגבוהות במדינות המפותחות ישראל מדורגת במקום החמישי מבחינה זו במדינות המפותחות, אחרי מקסיקו,טורקיה, פורטוגל וארצות הברית. לשיעור העוני הגבוה ולרמת האי שוויון הגבוהה בישראל כמה סיבות עיקריות, חלקן דמוגרפיות וחלקן כלכליות. הסיבות הדמוגרפיות העיקריות הן ההטרוגניות היחסית של החברה הישראלית והשיעור הגבוה של משפחות עם שלושה ילדים ויותר בישראל )כשליש מכלל המשפחות( לעומת המדינות המפותחות )כחמישית מכלל המשפחות(.  הסיבות הכלכליות העיקריות הן: מערכת המיסוי: משקל המסים הפרוגרסיביים )כמו מס הכנסה ומס חברות ( ביחס לתוצר הוא נמוך בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות, ואילו משקל המסים הרגרסיביים )כמו מע"מ( ביחס לתוצר הוא גבוה. שיעורי מס ישיר נמוכים עשויים לתרום לצמיחה, אך במקביל להביא להגברת העוני והאי שוויון. רמת התחרותיות: רמת תחרותיות נמוכה עלולה להביא לפער חברתי גדול, בעיקר בגין רווחי הון גבוהים לעשירונים העליונים ושיעור תעסוקה נמוך מרמה של שיווי משקל. כך, למשל, המשקל של עשר קבוצות העסקים הגדולות בישראל הוא 11% משווי השוק של כלל החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, גבוה במידה ניכרת בהשוואה למדינות המפותחות. ההוצאה הממשלתית האזרחית: ההוצאה הממשלתית האזרחית בכלל, ותקציבי רווחה גבוהים ורשת ביטחון סוציאלי רחבה בפרט, עשויים להביא להקטנת הפער החברתי. לפי הנתונים, ההוצאה האזרחית בישראל כשיעור מהתוצר בשנת 2011 היתה 12.1% , בהשוואה ל 11.1% במדינות ה  OECD , פער של 11.7 אחוזי תוצר. מעורבות הממשלה בשוק העבודה: מעורבות הממשלה בשוק העבודה נועדה להגדיל את שיעור התעסוקה, לשפר את ההון האנושי ולהקטין את הפער החברתי. ההוצאה על עידוד התעסוקה בישראל היא 0.2% מהתוצר, לעומת  0.12% בממוצע במדינות המפותחות. עובדים זרים: העסקת עובדים זרים, בעיקר בענפי הבנייה והחקלאות, מובילה לתחרות עם המועסקים המקומיים בענפים אלו, המתאפיינים בדרך כלל בהשכלה נמוכה ובכישורי עבודה נמוכים וגורמת לדחיקה החוצה של ישראלים מענפים אלה ולירידת שכר אשר פוגעת בקבוצות האוכלוסייה החלשות. ה- OECD המליץ על שורה של כלי מדיניות להפחתת העוני ולהגדלת שיעור התעסוקה, בתחומי מסים ותשלומי העברה, מדיניות התעסוקה, מסגרות טיפול בילדים, אכיפת חוקי עבודה וקצבאות זיקנה, פירוט בסעיף 1 של המסמך.

סגור לתגובות.